הסיפור שלנו
היה היה פעם...
יקב ירושלים
עד המאה ה- 19
זהו סיפורו של עם שהוגלה מארצו, לפני אלפיים שנה בגלל חטאיו, ושנודד, מאז, מארץ לארץ, מאה אחר מאה.
זהו גם סיפורן של משפחות שצורכי היין שלהן קשורים קשר הדוק באמונה בתורת משה ובאהבת הגפנים והיין. משפחות אלו חיו מבלי לשכוח מעולם את זיקתם לארץ ישראל ובעיקר למקדש ירושלים, שם המשיכו הכוהנים מדי יום בנסיכת היין על מזבח הנצח.
החובה לייצר יין למרות האיסור להפוך לבעלי גפנים עודדה את הנכבדים היהודים של כל עדה להקים מרתפי יין מתחת לבתיהם, לשם הביאו את הענבים שנקנו מהמגדלים כדי לבצע את הוויניפיקציה בעצמם בתנאים המחמירים ביותר שהציבה היהדות.
משפחות מורצייאנו וסספורטס אשר הוגלו לרומא לפני אלפיים שנה, מצאו את עצמן בספרד במשך כמה מאות שנים לפני שגורשו שוב מספרד ב-1492 והגיעו להתארח במרוקו.
שם בפאס, ממלכת האימפריה הצ'רפית, שתי המשפחות הללו של נכבדים ורבנים ייצרו במרתפים מתחת לבתיהם יינות לכל הקהילות היהודיות בגטו פס הנקרא "מלאח" בערבית.
הרב שמואל מורצייאנו נודע ברחבי העיר ואף בעיירות השכנות מקנס וספרו כיצרן של יינות כשרים, והיה מוכר בכשרונו לייצר יינות משובחים הנצרכים בשבתות ובחגים.
1998
בשנת 1998 התקבלה ההחלטה לאחד את הכישורים והמאמצים של שתי המשפחות סספורטס ומורצייאנו ולהקים את יקב ירושלים. טיולים סדירים התקיימו על מנת לייסד את החברה ולבצע סקרים לגבי הכרמים ומיקום הייצור העתידי.
צעד אחר צעד נמצאו הפתרונות, והמוטיבציה לראות את עצמנו מייצרים יינות בישראל הגבירה את כוחנו פי עשרה להגשים את החלום לחזור לציון.
2000
שנת 2000 הייתה מכרעת כאשר החלו חוזי רכישת הענבים ונטיעתם של זני ענבים צרפתיים. שכרנו את פרנסואה ריינאל כדי לייעץ ברכישת הציוד הצרפתי והאיטלקי הטוב ביותר ולפקח על ההתקנה כדי להיות מוכנים לייצור בבציר 2001.
2001
משנת 2001 ובמשך יותר מ-20 שנה, בציר עוקב בציר ואנו ממתינים לשלב הסופי בו ייבנה מחדש מקדש ירושלים לשם נביא את היין שלנו אל הכוהנים כדי לבצע את ניסוך היין על מזבח הנצח בירושלים.
